דרוש: 8200 לחומרה כחול לבן

מאמר של ד"ר אמיר זיו-אב בגיליון מנהיגים של אנשים ומחשבים.

כשהעולם עובר לתוכנה – אסור להזניח את תעשיית החומרה את "אפקט 8200 " גם לתעשיית ההיי-טק החומרתית.
ניתן לחלק את תעשיית ההיי-טק לשתי משפחות עיקריות: האחת כוללת תוכנה בלבד, והשנייה - שילוב של חומרה ותוכנה. ישראל נחשבת למעצמה עולמית בתעשיית תקשורת, ,IT , ההיי-טק ה"תוכנתית" (סייבר עיבוד ואחסון מידע וכו') בעוד מקומה של תעשיית ההיי-טק ה"חומרתית" (הכוללת חומרה משמעותית, בנוסף לתוכנה, כמו, למשל, מוליכים למחצה, סורקים, תוויינים ורובוטים) דועך, בהשוואה הן לשנים קודמות והן למדינות אחרות.
 
תעשיית ההיי-טק ה"חומרתית" נשענת על מגוון רחב של כישורים טכנולוגיים ותעשייתיים, ובפרט מכניקה, אלקטרוניקה, תוכנה, פיזיקה, כימיה ועיצוב, ובנוסף משלבת בתוכה גם חלקים משמעותיים מהתעשייה המסורתית – עיבוד שבבי, עיבוד פח, יציקה, מטלורגיה, מעגלים מודפסים, אופטיקה, הרכבה, אבטחת איכות ועוד. בקבוצה זו נכללות, לדוגמה, המדפסות התלת ממדיות של סטרטזיס, הסורקים למעגלים מודפסים ולצגים שטוחים של אורבוטק, תווייני הלייזר של קודאק ישראל או הרובוטים של מזור רובוטיקס לניתוחי גב.
 
כאשר מדברים על כך שתעשיית ההיי-טק חדלה לשמש כ"קטר" המוביל את המשק הישראלי ואת תעשייה הישראלית בפרט, כדאי להסתכל גם על תעשיית הייטק החומרתית. בתעשייה זו, לעיתים תוצרי התעשייה המסורתית מהווים כ90%- (!)מהעלות הכוללת של הייצור הסדרתי, ובמסגרת מגמה עולמית חלקים משמעותיים ממנה "נדדו" למזרח אסיה.
 
בעבר, גם כאשר תעשיית ההיי-טק נחשבה כקטר המוביל את המשק הישראלי, עלו טענות על כך שמגזר מצומצם, יחסית, מעורב בה ושאינה מחלחלת במידה מספקת גם לשכבות סוציו-אקונומיות נוספות, ובתהליך הדעיכה היחסי של תעשיות ההיי-טק ה"חומרתיות", בהשוואה ל"תוכנתיות", בעיה זו רק החמירה.
 
הגורם המשמעותי ביותר שתרם לתעשיית התוכנה והביא את ישראל למעמד של מובילה עולמית הינו יחידת חיל המודיעין 8200 ,  אשר לאורך השנים הציפה את המשק ביוזמות וכישורים הודות לאלפים רבים של אנשי תוכנה מבריקים ומיומנים אשר עברו דרכה, וכתוצאה מכך להקמת מספר רב של "סטארט-אפים" אשר מטבע הדברים חלקם הפכו להצלחות.
 
הגדלת לימודי הרובוטיקה
הידע הרלוונטי ביותר לתעשיות ההיי-טק עתירות החומרה, כפי שאפרט בהמשך, הינו רובוטיקה ומכטרוניקה. לדעתי, יש להעתיק את "אפקט 8200 " גם לתעשיית ההיי-טק עתירת החומרה, באמצעות הגדלה בסדר גודל של לימודי הרובוטיקה בבתי הספר התיכוניים, ומכטרוניקה והנדסת מערכות בלימודים האקדמיים, בהמשך, לרבות הסטת מספר רב של תלמידי תיכון הממשיכים למוסדות האקדמיים ממקצועות כמו משפטים, ראיית חשבון, מינהל עסקים וכו' אותם נטו לבחור עד כה, ללימודי הנדסה ומדעים מדויקים.
 
לימודי רובוטיקה משלבים את מרבית אבני הבניין הרלוונטיות לתעשיות ההיי-טק עתירות החומרה. מעבר לכך שרובוט קלאסי המבצע עבודה במקום עובד אנושי ושהינו בעל תצורה המזכירה אדם, גם הרכב האוטונומי של גוגל הינו רובוט, גם מטוס ללא טייס הינו רובוט, גם כיפת ברזל הינה מערכת רובוטית, כמו גם מערכות CT ו- MRI של ג'נרל אלקטריק, סורק לבדיקת מעגלים מודפסים של אורבוטק ומדפסת תלת ממדית של סטרטזיס – כולם סוגים שונים של רובוטים.
 
לכל המערכות הנ"ל אבני בניין המבוססות על אותם תחומים טכנולוגיים ומדעיים: פיזיקה, מתמטיקה, הנדסת מערכות, תוכנה, תקשורת, עיבוד נתונים בזמן אמיתי, ראייה ממוחשבת, אופטיקה, מכניקה מדויקת, תנועה חשמלית מבוקרת, ועוד. מרבית התחומים הנ"ל כלולים גם בפרויקטי רובוטיקה שמבצעים תלמידי תיכון, למשל במסגרת תחרות הרובוטיקה השנתית "פירסט".
 
לשנות התפיסה מהו מהנדס
במקביל ליישום "אפקט 8200 " על לימודי הרובוטיקה, יש לשנות את הקונספט של "מה זה מהנדס",  בשל קצב הגידול האינסופי בכמות הידע הטכנולוגי ובשל היותם של מרבית המוצרים רב דיסציפלינריים מבחינה טכנולוגית. אם בעבר, לדוגמה, מכונית הייתה מוצר "מכאני" בעיקרו, הרי מכונית מודרנית מכילה חזיתות ידע בתחומים רבים, בנוסף להנדסה מכנית, כמו בקרה, תקשורת, ראייה ממוחשבת, מגוון רב של חיישנים, מערכות נוסף על , iPhone , ניווט ועוד. בהקבלה לכך היותו פאר טכנולוגי בתחומי האלקטרוניקה, המיחשוב, האופטיקה והתקשורת, מבוסס גם על חזיתות ידע בתחומי המכניקה והחומרים, שבלעדיהם, למשל, לא היה עומד בנפילה על הרצפה וחבטה בעוצמה גדולה יותר מהקיים בתאונת דרכים קשה, וממשיך לתפקד.
 
ולכן, המהנדס המודרני חייב להכיר את כל התחומים הטכנולוגיים ברמה שתאפשר לו לבצע אופטימיזציה בין הדיסציפלינות השונות, קריא, מהנדס מערכות– תכנית לימודים שמתקיימת היום רק במסגרת תואר שני בהנדסה. יש ללמד את התואר הראשון בהנדסה דווקא במגמה של הנדסת מערכות ובמקביל, מתן דגש על לימודי מתמטיקה ופיזיקה המפתחים מאד את יכולת הלימוד העצמי, ואת ההתעמקות בדיסציפלינות השונות, לבצע במסגרת התואר השני.
 
לסיכום, סייבר ותוכנה זה חשוב, ונפלא בעיניי שישראל הינה מעצמה בתחום הזה, אבל במקביל, יש לחזק את תעשיית ההיי-טק עתירת החומרה. זה ייעשה באמצעות הגדלה משמעותית של מספר תלמידי התיכון במגמת רובוטיקה, עדכון הלימודים לתואר מהנדס בדגש על מתמטיקה, פיזיקה והנדסת מערכות, והתמקצעות בדיסציפלינות הספציפיות במסגרת התואר השני.