כתבה מ-YedaTech

הצצה נדירה אל שיטות העבודה של חברת ההנדסה הישראלית "זיו אב הנדסה", מהחברות הגדולות בישראלת לפיתוח מוצרים טכנולוגיים מורכבים ומתקדמים בקבלנות משנה לחברות בארץ ובעולם.

"לא תמיד הקרדיט שלנו רשום על המוצרים שאנחנו מתכננים ללקוח ובכל זאת יש לנו הרבה סיפוק לראות מוצר נולד שמצליח" אומרים עובדי החברה. בסוף הכתבה מחכה גם בונוס, ריאיון מרתק עם יצחק טף, מנכ"ל החברה.
ענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות כמו סימנס, HP וקודאק מעסיקות מאות אלפי עובדים במפעלים שלהן ברחבי העולם. מתוכם, עשרות אלפי מהנדסים במחלקות התכנון והפיתוח.
ובכל זאת, כשזה הגיע לפרויקטים מורכבים ומתקדמים, שלושת חברות הענק האלה לא היססו ו"הוציאו" את אותם פרויקטים לחברת ההנדסה הישראלית "זיו-אב טכנולוגיות" (ZAE) המתמחה במתן שירותי מקור חוץ (Outsourcing) של פיתוח מוצרים עתירי טכנולוגיה.

במהלך 20 שנות פעילותה במאות פרויקטים, רכשה קבוצת "זיו-אב טכנולוגיות" מוניטין כבית ההנדסה המוביל במתן פתרונות המצאתים ויצירתיים אך פשוטים לאתגרים טכנולוגיים מורכבים במיוחד בתחומי ההנדסה המכאנית. מייסד החברה ד"ר אמיר זיו אב, מוכר כמומחה (גם ברמה האקדמית), באסטרטגיה ובאופטימיזציה טכנולוגיים, בגיבוש קונספטים אופטימאליים ובהנדסת ערך לפישוט מוצרים ולהורדת עלויות. צוות החברה בניהולו של המנכ"ל יצחק טף כולל למעלה מ- 60 מהנדסים מהמצטיינים בתחומם מספק ללקוחות החברה עשרות פיתוחים של מוצרים חדשים, מתקנים ומערכות בשנה.

קבוצת "זיו-אב טכנולוגיות" פועלת במגוון רחב של שווקים ותחומים: אזרחי וביטחוני, הייטק ומסורתי, ציוד "קפיטאלי" ומוצרי צריכה, אנרגיות מתחדשות וטכנולוגיות מים. זאת, תוך התמחות, כאמור, ב-Outsourcing בתחומי הפיתוח, התכנון, הייצור והאספקה של מוצרים ומערכות למגוון של תעשיות בתחומי הטכנולוגיה השונים.

רשימת לקוחות החברה מונה מעל 100 חברות וארגונים, ובין הבולטים שבהם ניתן למצוא שמות כמו: בטר-פלייס (עבורם פיתחו את התחנה להחלפת סוללות לרכב החשמלי - ד.ר), סימנס, HP , קודק, אורבוטק, עמיעד, רשות שדות התעופה, תעשיה אווירית, רפאל, אלישרא, סטנלי, משהב"ט ועוד.

הקבוצה כוללת את חברת האם "זיו-אב טכנולוגיות בע"מ" (ZAE) העוסקת בפיתוח מוצרים, בייעוץ ובניהול טכנולוגי, ואת חברת "זיו-אב פרויקטים" (ZAE-P) העוסקת באספקת דגמים ומוצרים בזמני אספקה קצרים במיוחד. מדובר באפיון, מחקר ופיתוח, תכנון ותיעוד הנדסיים למוצרים מולטי דסיפלינריים אשר פיתוחם דורש יצירתיות והתמודדות עם אתגרים טכנולוגיים מורכבים. המוצרים משלבים בדרך כלל דסיפלינות של מכאניקה, פלסטיקה, בקרה, אלקטרוניקה, תוכנה ותחומים נוספים למגוון רחב של סקטורים תעשייתיים.

מתודולוגיה ייחודית

אך מה שמייחד את קבוצת זיו אב טכנולוגיות יותר מכל, זו המתודולוגיה המתקדמת שלאורה היא פועלת. מבחינת מהנדסי החברה ומנהליה, הפתרון הנכון מתחיל תמיד במיקוד הצורך או הבעיה האמיתיים. אחר כך, הם נגשים ליישם את הפתרונות הראויים בגישת ההנדסה המשולבת, תוך יצירת צוות הנדסי המורכב ממומחים בתחומים הרלוונטיים לכל פרויקט. כל צוות שכזה מספק פתרון אופטימאלי מלא לצורכי הלקוח, בהפקת מוצר במקסימום פונקציונאליות ובמינימום עלות וזמן.

מאחורי המתודולוגיה יוצאת הדופן הזו עומד יו"ר הקבוצה, ד"ר אמיר זיו-אב, אשר פיתח את שיטת SOS (ר"ת Subjective-Objective-System) לגיבוש קונספטים אופטימאליים של מוצרים מדיסציפלינות שונות. שיטה פשוטה ויעילה אשר "מייצרת" קונספטים ו/או תצורות אופטימאליות על בסיס אינטגרציה של דרישות השוק, הטכנולוגיה והארגון שאמור להפיק את המוצר. השיטה ישימה למבחר עצום של מוצרים ופיתוחים כמו מיכשור רפואי חדיש, מכונות, מטוסים, כלי רכב, מחשבים, מערכות היי-טק ועוד.

ד"ר אמיר זיו-אב והצוות הבכיר בחברה תורמים מניסיונם הרב ומספקים שירותי ייעוץ לחברות, במטרה לשפר את תוצאותיהן. צוות הייעוץ מתמקד בנושאים כמו קביעת תהליכים, אופטימיזציה של מתודות, שיפור מבנים ארגוניים לגופים העוסקים בהנדסה ובפיתוח מוצרים וניהול פרויקטים הנדסיים מורכבים. בין החברות והארגונים שנעזרו לאחרונה בשירותי הייעוץ של "זיו-אב טכנולוגיות" ניתן למצוא את רפא"ל והתעשייה האווירית הישראלית.

ראיון עם יצחק טף, מנכ"ל Ziv-Av Enginering

בריאיון בלעדי עבור מערכת ידע טק שערכנו עם יצחק טף, מנכ"ל זיו-אב טכנולוגיות, ניתנה לנו הצצה מרתקת לעולם הניהול של פרוייקטי הנדסה מורכבים.

יצחק טף, מנכ"ל קבוצת "זיו אב טכנולוגיות", בוגר אוניברסיטת בן-גוריון בהנדסת מכונות ובוגר הטכניון בלימודי מנהל עסקים למהנדסים. יצחק (איציק) הצטרף לחברה בשנת 2001 לאחר שרכש 18 שנות ניסיון בארץ ובחו"ל בתכנון, ניהול הפיתוח וניהול השיווק בחברות כמו"אורבוטק" ו"קראו". מלבד פעילותו כמנכ"ל החברה. התיישבנו איתו לשיחה על תעשיות עתירות ידע, חלוקת משאבים לאומיים וגיוס מהנדסים.

באיזה מקרים יעדיף קונצרן טכנולוגי כמו סימנס, למשל, "להוציא" פרויקטים החוצה, למרות שיש לה מחלקת
פיתוח הנדסי ענקית?


גם כשלחברה יש צוות מהנדסים גדול ואיכותי משל עצמה עדין היא נזקקת למיקור חוץ של עבודת פיתוח והנדסה במקרים בהם נדרשת מיומנות בתחומים ספציפיים בהם אין למהנדסי החברה ניסיון וכן במקרה של פרויקטים גדולים ומוגבלים בזמן שהם בהיקף החורג מהיקפי העבודה שהצוות הפנימי מסוגל לבצע ואין הצדקה לגייס עבורם במיוחד מהנדסים.

מהן היתרונות של חברת הנדסה כמו "זיו אב" על פני מחלקות פיתוח של חברות גדולות בכלל, ועל פני חברות הנדסיות מתחרות בפרט.

צוות מאד מגובש ומיומן מונהג ע"י מהנדסים מהבכירים בתחומם שסיפקו בהצלחה כבר עשרות פרויקטים הפועל כמכונה משומנת בשיתוף עם המחלקות הפנימיות של לקוח להצלחת הפרויקט . הגודל, המטודולוגיות וגיוון היכולות מאפשר לחברה להתמודד ביעילות ובמהירות עם פיתוח מוצרים מורכבים ומאתגרים טכנולוגית שחברות יותר קטנות ופחות מנוסות מתקשות להתמודד עימן.

איך אתם בוחרים את המהנדסים המצטרפים לחברה?

מלבד רקע של שמצוינות בלימודים ובניסיון הקודם אנחנו מחפשים מהנדסים שיש להם אהבה למקצוע וסקרנות להבין איך דברים עובדים. חשוב לנו מאד שהמהנדסים יהיו פתוחים ללמוד וללמד ולפעול כצוות להצלחת הפרויקט והלקוח.
בין הפונים אנו עושים מיון ראשוני על סמך קורות החיים ועורכים מספר ראיונות ובחינות מקצועיות ומי שעומד בקריטריונים נכנס לחצי שנה תקופת ניסיון.

איך אתם מטמיעים במהנדסי החברה את המתודולוגיה והידע שנצבר?

מלבד החונכות וההדרכה מהמהנדסים הותיקים ומאמיר זיו-אב שהיא מאד מובנת אנו מקיימים פעם בשבוע הדרכה בה מועברות הרצאות בנושאים הרלוונטיים וכן הצגה וניתוח של סוגיות בפרויקטים שאנו עושים.

כשאתה בוחן את נושא "תעשיות עתירות ידע" ברמה של כוח אדם מיומן, אוניברסיטאות ומכללות, ומוסדות מחקר האם ישראל מספקת את התנאים ליצירת תעשיות עתירות ידע

העובדה היא שנוצרו בישראל תעשיות עתירות ידע מפוארות שעזרו למדינה לצלוח את המשבר של סוף 2008 טוב מרוב המדינות אך הישגים אלו הם תוצאה של מהנדסים, תכנתים ומדענים שעברו את מערכת החינוך לפני יותר מעשור. אני מסכים מאד עם סטף ורטהיימר שבמאמרים ובספרו מזהיר מפני הרס החינוך הטכנולוגי שמתחיל מביטול למעשה של המסלולים הטכנולוגיים האיכותיים בתיכונים ומהורדת המיצוב של מקצועות כאשר המצטיינים המשתחררים מהצבא רואים בעיתון את רמות השכר בחברות העוסקות בהנדסת כספם של אחרים, בעריכת דין ובניהול ומעדיפים מקצועות אלו ביחס למקצועות המדעיים וההנדסיים התורמים משמעותית לחוסן הכלכלי והביטחוני של המדינה אך הקשים בהרבה ללימוד ודורשים התמדה והעמקה יחד עם יצירתיות. יחסית לתקציבים הנמוכים בהרבה מהמוסדות המקבילים בארצות המפותחות האוניברסיטאות והמכללות מצליחות להוציא לשוק בוגרים איכותיים.

מידי שנה יוצאים לשוק הישראלי אלפי מהנדסים לאחר הכשרה אקדמית, זוהי למעשה תשתית מדעית והון אנושי אשר אמורה להגביר את כושר הייצור של ישראל בתחרות הכלל עולמית, האם לדעתך קיימת גם רמת תשתית של מקומות עבודה פרטיים בדומה לזיו אב לקליטת ההון האנושי שאינם תעשיות בטחוניות כמו רפא"ל ות.אווירית שמטבע הדברים נחשבות לספקי משרות מובילות בגלל היקפן.

כיום יש ביקוש רב למהנדסים איכותיים ויותר חברות מוכנות לגייס בוגרים מוכשרים ולהשקיע בהכשרתם ליצור ולהתנהל באפן עצמאי בסביבה טכנולוגית תעשייתית. ממועד סיום האוניברסיטה נדרשת בין חצי שנה לשנה של עבודה תחת הנחיה צמודה והכשרה לפני שמהנדס יכול להתחיל לתכנן באופן עצמאי. חברות ותיקות יותר המתכננות ופועלות לטווחים יותר ארוכים רואות בהכשרת מהנדסים חלק מתוכנית העבודה , חברות הזנק הקצרות במשאבים וחייבות לצאת לשוק מהר כמובן יעדיפו גיוס מהנדסים מנוסים או פניה לחברת הנדסה שיש לה מהנדסים מנוסים בתחום הרלוונטי.

בין השנים 1967 ועד היום אנו עדים להתפתחות של מפעלים עתירי ידע בתחום המוצרים האזרחיים ולא רק הצבאיים, האם לדעתך תרמו לכך כניסת חברות בבעלות זרה (אמריקאיות וקנדיות) למשק הישראלי, מה הייתה תרומתם מלבד הזרמה של כסף.

נראה לי שהחברות הזרות הגלובליות מלבד הכסף הביאו תרבות ניהולית של ניהול חברות ענק גלובליות וערוצי שיווק לשווקים השונים תחומים שהיו חסרים לכל מקימי הסטארט-אפים הישראלים שהביאו רעיונות מקוריים, התלהבות וכושר אלתור בפיתוח מוצרים טכנולוגיים חדשניים. למרות שאותן חברות שומרות מרכזי פיתוח בארץ יש לזכור שרוב מקומות העבודה שנוצרים כתוצאה ממוצר חדש הם דווקא ביצור ועבודה זו בחברות הגלובליות יוצאת למקומות זולים מישראל.

בישראל 95.000 מהנדסים, כ- 135 מהנדסים לכל 10,000 נפש, למעשה ישראל חזקה בתחום ההון האנושי אף על פי שהיא עניה במשאבים פיזיים (נפט,מחצבים), אחוז המהנדסים המועסקים בתעשיות עתירות ידע גבוה פי 5 מאחוז המועסקים בתעשייה המסורתית. אם היית נדרש לנתח כמנכ"ל של חברה המספקת שירותי מו"פ רב תחומיים למגוון תעשיות מה הנתונים הללו אומרים לך.

המספרים אולי נראים מרשימים אבל בהודו יוצאים לשוק כל שנה כמיליון בוגרים במקצועות המדע והטכנולוגיה שהעשירון העליון שבהם ממש לא נופלים מהממוצע הישראלי. כדי להמשיך את ההצלחה הכלכלית בישראל צריך להשקיע ולשפר את איכות המהנדסים והמדענים הישראלים ברמת הלימודים וההכשר ובתחומי היזמות והיצירתיות בהם יש לנו יתרון יחסי ולשמור על הבידול.

כמות המהנדסים בתעשייה המסורתית נמוכה מדי ובמידה ותעשייה זו לא תשקיע בטכנולוגיה כדי לקזז על החיסרון היחסי מול הארצות בעלות כוח העבודה הזול ואלו הקרובות לשווקים התעשייה הזו תדעך בהדרגה בארץ כי לא תוכל להתחרות בשווקים הגלובליים.

כשאתה רואה את החלוקה של התעשיות הישראליות מחולקות באופן הבא, תעשיות עתירות ידע של מהנדסים ומרכזי מו"פ במרכזי הערים הגדולות ומנגד תעשיות תפעוליות המצריכות כח אדם זול יותר הנמצאות בפריפריות, האם לדעתך המבנה הנ"ל נכון או שיש מקום להנגיש את תעשיות עתירות הידע גם לפריפריה. (הכוונה היא שבנתיבות, מגדל העמק, שדרות מועסקים עובדים על בסיס רמת השכר העוסקים לרוב בייצור והרכבה ואילו בערים הגדולות נמצאת ההשכלה והתעשיות שעוסקות במחקר ותכנון).

באופן לא מפתיע גם היחידות הטכנולוגיות היוקרתיות בצה"ל נמצאות במרכז עדין למרות ששנים מדברים על מעבר לנגב. המשאב העיקרי של חברות הוא התכנתים, המדענים והמהנדסים שמפתחים את המוצרים החדשניים שיתנו לחברה יתרון ביחס לכל מתחרותיה בעולם. אותו כוח אדם משכיל ומעולה מעוניין לגור במרכז ויעדיף לעבוד בחברה הקרובה למקום מגוריו. לחברות יש כיום יתרונות כלכליים שונים (אולי לא מספקים) לעבור לפריפריה אבל שם לא בהכרח ישיגו את כוח האדם ברמה שהם זקוקים לה.

כמעסיק פוטנציאלי אשר מקבל עשרות עד מאות קו"ח של בקשות לעבודה מצד מהנדסים, האם תוכל לציין מה תרומת העלייה להנדסה הישראלית.

בשנים האחרונות אני נתקל לצערי באחוז קטן של פניות מצד עולים חדשים ונראה שהאפקט של העולים שולי יחסית. לעומת זאת בגלי העלייה מחבר המדינות הגיעו אלפי מהנדסים מעולים בעלי חינוך מתמטי וטכנולוגי מתודי שלא בחלו גם בעבודות פחות יוקרתיות ופיתחו מאד את תחומי היצור והתעשיות המסורתיות . בשנים הקרובות רבים מהמהנדסים האלו יפרשו לגמלאות כאשר אין דור צעיר של מהנדסים שלמדו בישראל שימשיכו את דרכם ( הצעירים העדיפו עבודות בעלות מיצוב יותר גבוה) ואנו צפויים לחוש בישראל חוסר ניכר במהנדסים בתחומים שיוכלו לשדרג וחדש כדי לשמור על תחרותיות המפעלים האלו.