"ללא סקרנות – אין יצירתיות"

כתבה שהתפרסמה באתר MECHANICAL

ללא סקרנות – אין יצירתיות
זהו המוטו של המהנדס יצחק טף (50), מנכ"ל חברת ההנדסה והמו"פ הישראלית המובילה "זיו-אב טכנולוגיות", המעסיקה כ-50 מהנדסים בפרויקטים
טכנולוגים מורכבים עבור לקוחות בארץ ובעולם. בראיון מיוחד לאתר "מכניקל", מדבר טף על תעשיות הנחשבות LOW-TECH, שהן בעצם שיא ה-HI-TECH, על הדור הצעיר שמשחקי המחשב ניוונו לו את החוש הטכני, על ההבדל בעבודה מול  חברות ותיקות ומסודרות לעומת סטרטאפיסטים חדשים, ועל חלקה של החברה בראשה הוא עומד למאזן התשלומים של ישראל: "במצטבר, המוצרים והמכשירים שהשתתפנו בפיתוחם תרמו לאורך השנים מיליארדי דולרים ליצוא של המדינה".

"הנדסה ופיתוח הם לב החברה שלנו"
המהנדס יצחק טף (50), הוא אחת הדמויות היותר מוערכות אך הפחות מוכרות לציבור בקרב הדור שצמח יחד עם תעשיית ההיי-טק הישראלית, הצעירה בשנות ה-80'. מאחורי טף קריירה מרשימה, במיוחד בתחום ההיי-טק לתעשיית הדפוס (גרפיק-ארט), ובתעשיית האלקטרוניקה. טף היה חבר ואף ניהל צוותי תכנון, פיתוח ושיווק בחברות אופטרוטק ואורבוטק.

בשנת 1995 יצא טף לוונקובר בקנדה לשהות של כשנה וחצי, כדי לנהל עבור חברת קראו האלמונית, יחסית, את פרויקט תוויין הלייזר התרמי – מוצר חדש שהיווה פריצת דרך בתחום הקדם-דפוס. הפרויקט הושלם בלוח זמנים קצר במיוחד, מה שהיווה שיא בתולדות הענף. בשנה הראשונה ליציאתו (1996), זכה תוויין הלייזר בפרסים רבים של תעשיית הקדם-דפוס העולמית עבור מוצרים חדשניים ופורצי דרך, בהם הפרס היוקרתי GATF - INTERTECH. הצלחת טכנולוגיית ההדמיה התרמית שאת פיתוחה ניהל טף, היתה בין הגורמים המכריעים שתרמו לנסיקתה של החברה האלמונית מקנדה, עד להשתלטותה כעבור מספר שנים על ענקית ההיי-טק הישראלית לשעבר סאיטקס.
עם סיום הפרויקט בקנדה חזר טף לארץ והצטרף לצוות שהקים את הסניף הישראלי של חברת קראו, שעסק בפיתוח מוצר חדשני בתחום המעגלים המודפסים. בשנת 2001 הוא הצטרף לחברת ההנדסה והמו"פ זיו-אב טכנולוגיות, בה הוא משמש כמנכ"ל. בזכות המוניטין המעולה וניסיון הרב, במיוחד בניהול צוותי מו"פ (מחקר ופיתוח), מייעץ טף ללקוחות חיצוניים בנושאי ניהול הנדסי ופיתוח עסקי.
חברת זיו-אב טכנולוגיות, העוסקת בפיתוח מוצרים ובייעוץ הנדסי וניהולי לחברות רבות, מעסיקה כ-50 מהנדסים בעשרות פרויקטים טכנולוגיים מורכבים בארץ ובעולם. בין לקוחות החברה: משרד הביטחון, התעשייה האווירית, פלסן-סאסא, אורבוטק, סולל, נטפים, אובג'ט, נגבטק, נוטל ויז'ן, אתרוג, MDG MEDICAL וחברות הענק הבין-לאומיות קודאק ו-HP.

"אנחנו בדרך כלל מאחורי הקלעים, לא בחזית. על מחשב שיש בו שבב של אינטל, כתוב 'אינטל אינסייד'. על מוצר שהשתתפנו בפיתוחו –לא כתוב כלום"
שלום מר טף. ספר לנו בבקשה על החברה שאתה עומד בראשה.
"חברת זיו-אב טכנולוגיות הוקמה על ידי ד"ר אמיר זיו-אב בשנת 1990, ומאז היא גדלה בהדרגה. בחברה כ-50 עובדים, רובם מהנדסי מכונות והשאר מהנדסי אלקטרוניקה ובקרה ומהנדסי תע"ונ.  אנו מתרכזים בעיקר בפיתוח ובתכנון מוצרים עבור חברות בארץ ובעולם במגוון רחב של תחומים וענפים, כאשר הפוקוס הוא על מוצרים עתירי מכניקה ומוצרים מולטי-דיסיפלינריים (רב מערכתיים) שיש בהם גם מכניקה".

תאר את המבנה הארגוני שלכם
"היות והנדסה ופיתוח הם לב החברה, הצוות המוביל בחברה מבוסס על מהנדסים בעלי ניסיון רב שנים בפיתוח וניהול פיתוח.שניים ממהנדסים הבכירים והוותיקים שלנו, ססר ליבסקי, סמנכ"ל ההנדסה ודביר ברנד, סמנכ"ל המו"פ, מובילים את הפעילות המרכזית בחברה. יואב אדלר, סמנכ"ל שיווק ומכירות שגם הוא מהנדס מכונות בכיר, מרכז את הפעילות בתחומו, וכן קיים כמובן מערך של בקרת פרויקטים ותיפעול. אני משמש כמנכ"ל החברה מ-2001. בנוסף, נמצא מייסד החברה ד"ר אמיר זיו-אב, שהוא יו"ר ונשיא החברה, אשר משרה מרוחו, מהיצירתיות ומהשיטות שלו על הפרויקטים שאנו מבצעים, בפרט בשלבי הקונספט, וכן הוא מייעץ לחברות רבות בנושא אסטרטגיה טכנולוגית. אמיר מעורב בפרטים ומוצא פתרונות יצירתייים ופשוטים לאתגרים שמציבים הפרויקטים הכי מורכבים שלנו".
ספר לנו על פרויקטים מאתגרים שהייתם גאים לקחת בהם חלק.
"זה כמו לשאול אבא איזה מילדיו הוא הכי אוהב, והרי יש מאות מוצרים שכבר תיכננו. ככלל, מרבית הפרויקטים שבהם אנו מעורבים הם מאוד מורכבים מהבחינה הטכנולוגית. לדוגמא, ספסל אופטי שפיתחנו עבור חברת נגבטק, שהיא חברה המייצרת ציוד קפיטלי לתעשיית הסמינקונדקטורס, היווה אתגר טכנולוגי רציני עבורנו. המערכת כללה מספר רב של עדשות, סיבים אופטיים ולייזרים, מערכות הנעה ומכניזמים ברמות דיוק שהן קצה הטכנולוגיה.

"אתגר נוסף היה מערכת "מגנוס 800", שפיתחנו חלק ניכר מהמכניקה שלה עבור קודאק ישראל ונמכרת היום בהצלחה רבה. מדובר במכונה לתוכה מעמיסים 500 פלטות דפוס במשולב עם מערכת הטוענת את הפלטה הנבחרת מתוך אחת מחמש מגרות לתוף חיצוני. ראש אופטי עם לייזר תרמי 'כותב' על הפלטות האלה והן יוצאות מוכנות למכבש הדפוס. ישנן מערכות שהן בתחומים שדווקא נחשבים פחות 'הייטקים'. לדוגמא, מערכת שפיתחנו עבור חברת צאג של שולחן ביתי עם מלחציים, המשתנה למצב מריצה או מצב איחסון. לכאורה, במבט ראשון, זה מה שנקרא LOW-TECH, אבל בכל מוצר כזה, כדי להגיע ליעדי העלות, הביצועים והאמינות, מושקעים מחשבה, יצירתיות ואנליזות שהן לא פחותות ממה שמושקע בתעשיות מתוחכמות, עתירות תוכנה, הנקראות HIGH-TECH".
"מגיעים אלי מהנדסים לראיון ואני שואל אותם שאלות בסיסיות על אופן פעולת מוצרים המשמשים אותם ביום יום, כמו הרכב שלהם. אני יכול לספר לכם ש-70 אחוז מבוגרי האוניברסיטאות לא יודעים בדיוק להסביר את תפקיד הדיפרנציאל ברכב, ורק אחוזים בודדים יודעים בערך איך הוא עובד"
מוצר או מכשיר שפיתחתם ושחדר לתודעה הציבורית?
"אנחנו בדרך כלל מאחורי הקלעים, לא בחזית. תראה, על מחשב שיש בו שבב של אינטל, כתוב 'אינטל אינסייד'. כעל מוצר שהשתתפנו בפיתוחו – לא כתוב כלום. מצד אחד, קשה לנו לבוא ולקחת את הקרדיט ולהכריז 'עשינו את המהפכה'. מאידך, במצטבר, המוצרים והמכשירים שהשתתפנו בפיתוחם תרמו לאורך השנים מיליארדי דולרים ליצוא של המדינה".

"חשוב שהמהנדסים שלנו יידעו לא רק להמציא אלא, גם לקבל רעיונות של אחרים"
המתודולוגיה המקצועית המקורית שמובילה זיו-אב טכנולוגיות בתכנון ובפיתוח מוצרים ומכשירים, מיישמת הלכה למעשה את גישת "ההנדסה המשולבת" – בניית צוות פיתוח הנדסי, המורכב ממומחים בתחומים הרלוונטיים לכל פרויקט, המספקים פתרונות אופטימליים מלאים לדרישות ולצרכים האמיתיים של הלקוח מהמפרט ועד לייצור. זאת, בין היתר, באמצעות השיטה הייחודית אותה פיתח מייסד החברה, ד"ר אמיר זיו-אב. היצמדות למתודולוגיה המקצועית המרעננת הזו, מחייבת בניית צוותים יצירתיים במיוחד.

איך אתם מעודדים יצירתיות אצל המהנדסים שלכם?
"זה מתחיל בבחירת המהנדסים שלנו, שהם מטבעם אוהבי הנדסה, מכאניקה ואלקטרוניקה. חשוב לנו שהם יהיו אנשים סקרניים אשר רוצים לדעת איך מערכות קיימות עובדות. בעיני זו תכונה מאוד מאוד קריטית, כדי להמציא דברים חדשים. לאדם שאינו סקרן די כדי לדעת איך, למשל, המכונית שלו פועלת, יהיה קשה להמציא ולפתח מוצרים אחרים, היות וצריך בסיס טכנולוגי של הכרת הקיים על מנת להתחיל בהמצאתיות. אצלנו יש את זה בחשיבה המשותפת, בסיעור מוחות ובעבודה עם המהנדסים היותר ותיקים ובכירים, שעוזרים למהנדסים הצעירים יותר להוציא לפועל את התהליכים והרעיונות. גם מהנדס מנוסה, המשמש ראש צוות, לא עומד לבד מול בעיה מסויימת, אלא יש מסביבו קבוצה תומכת שאיתה הוא מתייעץ באופן שוטף. לכן, חשוב לנו מאוד שהמהנדסים שלנו יידעו לא רק להמציא אלא לקבל רעיונות של אנשים אחרים, ולא יתבצרו מאחורי הרעיונות של עצמם".

אחרי היצירתיות, צריך גם להגיע להחלטות הנכונות.
"אנו מייחסים חשיבות רבה לבחירת הקונספט הנכון. ד"ר אמיר זיו אב עשה את עבודת הדוקטורט שלו על שיטות לגיבוש ולבחירת קונספטים הנדסיים, והשיטה שלו נחשבת לאחת המתקדמות בעולם - האקדמי וגם המעשי. השיטה הזו מאפשרת לנו לוודא שלא שכחנו שום נתון בדרך ושבאמת התכנסנו לפתרון הנכון".

זה חידוש, כי תכנון מכאני תמיד נראה לנו כתהליך לא מסודר. רואים 3-4 קונספטים, לפעמים רק שניים, רושמים את היתרונות והחסרונות ואז בוחרים מתוכם את הקונספט ההגיוני ביותר.
"הגיון ותחושות בטן הם אינדיקציות שאסור לזלזל בהן. אתה יכול להסתכל על מוצר שמישהו תיכנן ולחוש ש'זה לא זה'. לעומת זאת, לעיתים אתה מסתכל על מוצר שנראה אלגנטי, פשוט ונקי ואתה יודע ש'זה כן זה'. זה משהו שקשה לכמת, אבל הוא תוצאה של ניסיון רב-שנים ושל מעורבות בהרבה פרויקטים. בכל מקרה, אי אפשר לבנות על תחושות בטן כשיטה. יכול להיות שהגעת לפתרון שנראה לך אופטימלי, אבל יש פתרון בסביבה אחרת שהוא יותר אופטימלי ואתה מפספס אותו, כי הפתרון שמולך נראה לך בסדר. כדי לא להגיע למצב הזה צריך לעבוד בצורה מסודרת – הן כדי להגיע לסביבה הנכונה, והן כדי למצוא באותה סביבה את הפתרון האופטימלי.כשממהרים לצאת עם המוצר לשוק בזמן, לא פעם פועלים לפי תחושות בטן – לפעמים זה מצליח ולפעמים לא".
אז איך אתם מבצעים את המיון הנכון בבחירת כוח האדם?
"יש מיון ראשוני קל יחסית: לקרוא את דף קורות החיים של המועמד ולהתרשם מהניסיון שלו, מההשגים האקדמים, מה הוא עשה בעבודה הקודמת שלו, בצבא, האם הוא מטבעו טיפוס מצטיין או בינוני. אני מניח שזה מה שכולם עושים ברמה כזו או אחרת. רבים מהמהנדסים שלנו הם בוגרים מצטיינים,  אבל אנחנו לא מחפשים בהכרח את התלמידים עם הציונים הכי טובים. מה שלא נבחן בדרך-כלל בבחינות הפסיכוטכניות ומרכזי המיון הם האלמנטים של חוש טכני וסקרנות, שהם תכונות שהדור הצעיר, הצמוד למסכי הטלויזיה והמחשב, נוטה לאבד ביחס לדור שלנו ולדורות הקודמים. כשמגיעים אלי מהנדסים לראיון אני שואל אותם שאלות בסיסיות על אופן פעולת מוצרים המשמשים אותם ביום יום, כמו הרכב שלהם. אני יכול לספר לכם ש-70 אחוז מבוגרי האוניברסיטאות בהנדסת מכונות לא יודעים בדיוק להסביר את תפקיד דיפרנציאל ברכב, ורק אחוזים בודדים יודעים בערך איך הוא עובד.
"לפעמים אני שואל מועמדים: איזה סוגי מיסבים אתם מכירים, ואיך מחברים מיסב לבית מיסב? גם במקרה זה, הרוב, באופן מפתיע, לא יודעים. תראו, אני לא מצפה מיוצא אוניברסיטה שיידע לתכנן, אבל אני כן מצפה שתהיה לו סקרנות להסתכל וללמוד על הרולר-בלייד שלו, על המכונית, על מכשירים שיש לו בבית. בלי סקרנות - אין יצירתיות. הדור שלי השקיע זמן בלפרק ולהרכיב דברים ולקרוא ספרים. הדור הצעיר ברובו משקיע את זמנו במשחקי מחשב ובטלויזיה, וזה לא מפתח את החוש הטכני".
הדור הצעיר גם לא מייחס חשיבות ויוקרה למקצועות הטכנולוגיים.
"יוקרה נמדדת בין היתר בגובה השכר, ובגלל שממוצע השכר בענף ההייטק גבוה בהרבה מהשכר הממוצע בתעשייה, הרבה צעירים מוכשרים בעשור האחרון העדיפו להיות תכנתים בחברות הייטק. עם זאת, דווקא בשנים האחרונות עלתה היוקרה של מקצועות ההנדסה המסורתיים, בוודאי אם אני משווה זאת לסוף העשור הקודם, כשבקושי הצליחו למלא מחלקות באוניברסיטה. אנשים פשוט התחילו להבין שתוכנה זה לא הכל. אתה רוצה לבנות מקלדת? בסדר, אבל תדע שיש פלסטיק במקלדת והרבה אלמנטים מכאניים. גם התחום המתפתח של ה'קלינטק' – מיחזור ואנרגיה סולרית ליצירת עולם נקי וירוק יותר - הוא אופנתי ומעודד ביקוש להתקבל למחלקות להנדסה מכאנית.
"עם זאת, מספר המהנדסים שהגיעו לכאן שלמדו בבתי ספר מקצועיים ומגיעים עם הרבה יותר רקע טכנולוגי הולך וקטן, כי המדינה מצאה דרך פשוטה להרוס את כל בתי הספר המקצועיים והמגמות המקצועיות, שמטבען עולות יותר לתלמיד, באופן התשלום לבית הספר פר-תלמיד".
"מהנדס עייף זה מתכון בטוח לטעויות"
בעבר שקלו מנהלי חברת זיו-אב טכנולוגיות לפתח ביוזמה עצמית מכשירים ומוצרים שהם בעצמם המציאו, אך לאחר מחשבות מעמיקות החליטו לרדת מהרעיון. טף מסביר מדוע: "אנו מעדיפים לא להתחרות בלקוחות שלנו ולהתמקד במה שאנו טובים בו. כדי להצליח עם מוצר, לא מספיק שיהיה רעיון טוב, הנדסה טובה ופיתוח טוב, צריך גם שיווק טוב, שזה לא פחות חשוב. לנו אין את היכולות האלה".

באיזו נקודה אתם מסיימים את תכנון ופיתוח המוצר ומעבירים אותו ללקוח להמשך טיפול?
"זה תלוי בלקוח. אם זו חברה ותיקה וממוסדת, אנו מסיימים את תיק השרטוטים ומכאן, בתמיכה ההנדסית שלנו, הם יודעים להמשיך. לעומת זאת, יש חברות סטרטאפ שאין להן הנדסת יצור ומערך תפעול. במקרה כזה אנו מנהלים את כל התיק לאורך כל חיי המוצר ואם צריך, גם עוזרים להם לייצר בארץ או בכל מקום מתאים לכך בעולם. לחברות כאלה אנו מעניקים פתרון מלא, ממפרט ועד אספקות היצור הסידרתי".

אתם מחזיקים מחלקה לעיצוב תעשייתי?
"התלבטנו בשאלה האם להחזיק מעצבים 'אין-האוז' והגענו למסקנה שעדיף להעזר במשרדים חיצוניים. נוכחנו שיש לקוחות המעדיפים מעצב מסויים, היות ועיצוב זה עניין של טעם אישי. לא פעם לקוח אומר לנו 'אני אוהב לעבוד עם המעצב הזה, הוא מבין את הראש שלי'. סיבה נוספת היא שכל משרד מעצבים חזק בתחומים מסויימים. כשהלקוח לא בא עם מעצב משלו, אנו אומרים לו: 'בתחום הזה, למשל, של עיצוב מכשור רפואי, יש את המשרדים האלה והאלה שהם הכי מנוסים והכי טובים והכי כדאי לעבוד איתם. מאידך, אם אתה צריך חדר נקי, גש אל אחד מהמשרדים ההם, כי להם יש הכי הרבה ניסיון בחדרים נקיים'.

באיזו תוכנת תיב"ם אתם עובדים?
"היות ורוב הלקוחות דורשים שתיק השרטוטים ימסר להם בדיוק בתוכנת התיב"ם ובוורסיה בה הם משתמשים, אזי לצערנו אנו נאלצים להשתמש במיגוון תוכנות כאשר הנפוצה ביותר היא סוליד-וורקס. עם זאת, לפי צרכי לקוחות אנו משתמשים גם בפרו-אינגינירינג, בסוליד-אדג ובאוטו-קאד (לתכנון מכני משולב בבינוי). הדבר דורש כמובן ניהול מורכב מבחינת רשיונות תוכנה והכשרת מהנדסים מתמדת לשימוש יעיל ונכון בתוכנות השונות, המתעדכנות תוך שינוי וורסיה משנה לשנה. המרות של קבצים מתוכנה לתוכנה, למרות שלכאורה הן אפשריות באמצעות קבצי סטפ או פרהסוליד, מתגלות כלא מעשיות לשלבי הפיתוח והתכנון עקב אובדן הפרמטריות".

איך מתנהל תהליך פיתוח אצלכם וכמה אנשים בערך עובדים בכל פרויקט כזה?
"כשלקוח מגיע, בדרך כלל עם מפרט או תיאור של המוצר שהוא רוצה, אנו ממנים מנהל פרויקט שיעבוד מולו. בדרך כלל מדובר במהנדס בכיר עם יותר
מ-10 שנות ניסיון,שהוא מנוסה בתחום הרלוונטי לאותו לקוח. מנהל הפרויקט הוא איש הקשר מול הלקוח והוא זה שבונה את הצוות בהתאם לצורך. את המהנדסים היותר צעירים משבצים בהתאם לצרכים של הפרויקט. לאותו מנהל פרויקט יש אפשרות להתייעץ עם סמנכ"ל הפיתוח, סמנכ"ל ההנדסה, ד"ר אמיר זיו-אב או מיטב היועצים בארץ, ויש גם את המהנדסים אותם הוא מנחה -  הצוות המתכנן המונה בין מהנדס אחד לעשרה מהנדסים. תהליך הפיתוח שלנו דומה למקובל בעולם – תכן קונספטואלי, כללי, מפורט, תיק ייצור דגם, הרכבת דגם, בדיקות דגם, עידכונים והכנות לייצור סידרתי. זה תהליך סדור עם אבני דרך, אותו מנהל פרויקט מלווה עד שהוא נכנס לשלב הייצור הסדרתי".

איזה שלב בתהליך צריך, לדעתך, לקבל תשומת לב גדולה יותר?
"התהליך הקריטי הוא אפיון המוצר לצורכי השוק תוך הצבת המשתמש במרכז וגיבוש הקונספט האופטימאלי. בשלבים אלה נקבעים כ-70 אחוז מסיכויי ההצלחה של הפרויקט. נושא אחר שכדאי לזכור, ושסטרטאפים נוטים לשכוח, זה הצורך לפנות זמן מספיק לתקינה בהליכי תכנון הפרויקט. לכל מוצר צריך לבנות דגם בתצורה הסופית שלו ולהעביר אותו לבדיקה ואישור לאחד המכונים (כמו מכון התקנים) שעלול לדרוש תיקונים ואיטרציות. אנו מצידנו, מאוד מיומנים בתהליך הזה, כי הוא חוזר בכל פרויקט שאנו מעורבים בו. כמעט כל מוצר פיתוח צריך להעביר בדיקות כמו CE, UL , ואם מדובר במערכת שגם הולכת לאירופה, אז צריך לעמוד בתקנים של איכות הסביבה כמו RoHS, WEEE. העצה שלי ללקוחות היא פשוט לדעת מראש מהם שווקי היעד, לברר מה התקנים שהמוצר הנדרש לעמוד בהם ולתכנן בהתאם כי זה יחסוך להם כסף וזמן ביציאה לשוק".

בתקופות לחץ, אנשים נשארים במשרד עד השעות המאוחרות?
אנחנו לא עובדים במהות של הייטק בהיבט של להשאר בעבודה בשעות מטורפות. אני לא מאמין שזה אפקטיבי למהנדס לשבת 12 שעות רצוף מול המסך ולתכנן. זה המתכון הכי בטוח לטעויות. אולי בבתי החולים נותנים למתמחים לטעות על חולים, אבל זה סך הכל אנשים... אנחנו עושים מכונות... אנחנו לא רוצים שה'גשר ייפול' כי המהנדס היה עייף, אז אנחנו מקפידים שהעבודה תהיה בפורמט סביר. אנחנו מקבלים רק את כמות העבודה שאנו מסוגלים לבצע. לעיתים אנו עושים שת"פים עם משרדים אחרים שהם פנויים באותו שלב, או עם פרילנסרים, כדי לתת מענה לעומס יתר".

הזכרת קלינטק ותעשיות "ירוקות".
"קיים סיפוק רב בתכנון מוצרים לתחומים כמו קלינטק, מוצרים רפואיים ובאופן כללי, כל מוצר או מכשיר המשפר את איכות החיים בעולם. המהנדסים הם הרי בני אדם וכשיש הזדמנויות בתחומים האלה, אנו נענים בהחלט.תחום זה מראה אצלנו את קצב הגידול המהיר ביותר בשנתיים האחרונות, ואנו צופים את המשך הגידול בפעילות 'ירוקה' לאורך השנים הבאות".