מלחמה, שלום והנדסה

מאת עומר עבדת- מתכנן מכאני ב- "זיו-אב הנדסה"

עם ציון 100 שנים לפרוץ מלחה"ע הראשונה- מאמר הדן בקשר בין מלחמה, שלום והנדסה.















אם הייתם נשאלים לגבי חזונכם לשנים הבאות על פני כדור הארץ, תשובתכם הייתה אולי כוללת מושגים כמו שלום, שגשוג, פריחה טכנולוגית ותרבותית. חלקכם היו אולי מתייחסים לשמרנות המאפיינת מקומות שונים בעולם, לטובה ולרעה. האם בחלומכם היפה, אתם רואים גם עולם שלומד מטעויותיו? עולם בעל גמישות מחשבתית ויצירתיות, תכונות שלקו בחסר בזמן תקופות אפלות לאורך ההיסטוריה?

לפני בדיוק מאה שנים (1.8.1914) פרצה מלחמת העולם הראשונה. זו הייתה המלחמה הגדולה ביותר עד התקופה ההיא. השתתפו בה מדינות מכל רחבי הגלובוס ובמהלכה נהרגו למעלה מ-16.5 מיליון בני אדם. המלחמה נחשבת גם למלחמה המודרנית הראשונה- לראשונה נערכה מלחמה בהיקף גדול בין מספר מדינות מתועשות בעלות כושר ייצור המוני ומצוידות בטכנולוגיה חדישה. החותם האדיר שהטביעה כלל בין היתר אימפריות עתיקות שחדלו מלהתקיים ובמקומם קמו מדינות לאום חדשות, הקומוניזם הצליח סוף סוף לתפוס את השלטון ברוסיה, לראשונה נערכו הפצצות בעורף האויב, מרכז הכובד הכלכלי עבר מאירופה לארה"ב, והנשים לראשונה קיבלו לגיטימציה לצאת לעבוד. אבל, מאמר זה לא הולך להיות שיעור בהיסטוריה.

המלחמה פרצה לאחר קצת יותר מ-40 שנות שלום ושגשוג ביבשת אירופה, יבשת בעלת תרבות מעט שמרנית. שלושת המושגים האלו – 'שלום', 'שגשוג' ו'שמרנות' היוו את הגורמים לכך שהמלחמה הייתה כל כך טראגית והרסנית.

השגשוג שהביאה המהפכה התעשייתית, הכניס לשימוש מספר טכנולוגיות חדשות אשר שינו לעד את אופי המלחמות. המטוס הפך את הלחימה לתלת-ממדית, הצוללת אפשרה להתגנב בחשאיות אל ספינות התובלה ולהטביען, ומכונת הירי נתנה יתרון משמעותי להגנה אל מול ההתקפה. ומעל הכל, היצור ההמוני אפשר לכל הצדדים לייצר נשק בכמות אדירה.

השלום הארוך שאפיין את התקופה, הוביל לכך שהטכנולוגיות הללו לא נבחנו בשדה הקרב המודרני. לכן, טקטיקות הלחימה הראשוניות היו מותאמות עדיין למאה ה-19. הגנרלים מכל הצדדים לא הבינו את יתרון המימד האווירי שנוסף לשדה הקרב. הבריטים לא הבינו את הפוטנציאל ההרסני של הצוללות הגרמניות, ובעוד שצבעי הסוואה נחשבו נחלתם של הפחדנים - ההתקפה הנאפוליונית היוותה את צורת הלחימה העיקרית (שורת חיילים שמתקדמת אל עבר עמדות האויב בצעידה קצובה, שנקטעת מפעם לפעם כדי לירות ברובה).

בצאתן למלחמה, כל המדינות היו בטוחות שהעניין יסתיים עד חג המולד. השמרנות, שאפפה את כל צידי המתרס, היא זו שהובילה לכך שהפסקת האש הגיעה 4 שנים אחרי המועד הצפוי (11.11.1918). למרות כישלונותיהם בשדה הקרב וכמות הנפגעים האדירה, הגנרלים מכל הצדדים לא הסכימו להתאים את עצמם לעידן החדש ולכן גם לא יכלו לנצח את היריב. המלחמה נגמרה בעיקר בגלל התשת מעצמות המרכז וקריסתן מבפנים.

ובחזרה אלינו ולחזון שאנו רוקמים לעתיד העולם ועתיד הארגונים בהם אנו עובדים- השגשוג כיום מביא לנו טכנולוגיות חדשות בקצב מסחרר וקשה לצפות מראש את השימושים השונים. כשצוקרברג הקים את פייסבוק, הוא לא שיער לעצמו שהאתר יכול להוביל לאביב הערבי.

שלום בין מדינות הוא כמובן מבורך ביותר, אך שלום- או במילים אחרות חוסר תחרות- בין חברות מסחריות עלול להוביל לניוון ושאננות. חברת קודאק למשל שלטה בשוק פיתוח התמונות ללא תחרות משמעותית. כשאחד ממהנדסיה המציא את המצלמה הדיגיטאלית, מנהלי החברה החליטו שלא להמשיך לפתח אותה כי לא רצו לפגוע בהכנסות ממכירת פילמים.

ארגונים שמרניים מידי שאינם מוכנים לאמץ חידושים ואינם מפנימים את השינויים בעולמם דינם לגווע. כמו במלחמת העולם הראשונה, מחיר אי החדשנות בארגונים עלול להוביל לנפילת אימפריות. השמרנות בענף הרכב האמריקאי גרמה לנפילת אימפריות כמו קרייזלר וGM כאשר הגיע משבר האשראי ב2008.

ארגונים שיאמצו את החדשנות יהיו אלו שיוכלו לנצח במלחמה של העולם העסקי.

אופי החברה של זיו-אב טכנולוגיות והתחרות הקיימת בשוק מחייבים אותנו לאמץ רעיונות חדשניים, להתאים את עצמנו לשינוים בשוק ולהביא פתרונות מקוריים לבעיות הנדסיות שעומדות בפנינו.