"סגירת מעגל"

מתוך כתבה שהתפרסמה באתר אקונומיסט

"סגירת מעגל"

 
 
 
 

אבא של איציק מימוני התעסק באלקטרוניקה כתחביב, כשגדל – הפך זאת הבן  למקצוע  כיום, כשנה לאחר שהתקבל לחברת ההנדסה הישראלית המובילה "זיו-אב טכנולוגיות", מגלה מהנדס האלקטרוניקה הטרי איציק מימוני (29): "הידע הראשוני שאיתו הגעתי הוא כלום לעומת הידע שרכשתי בתקופה שאני עובד כאן. אני לומד דברים חדשים בקצב מטורף"

עוד כשהיה ילד קטן גילה איציק מימוני משיכה עזה לתחום האלקטרוניקה. "אבא שלי תמיד התעסק באלקטרוניקה בתור תחביב, ובבית הוא נהג לתקן בעצמו כל מיני מכשירים", הוא מספר. "בעקבותיו, גם אני התחברתי לתחום. בתיכון הלכתי באופן טבעי למגמת אלקטרוניקה - ומשם הכל התגלגל".

אחרי שסיים תיכון המשיך איציק בלימודי הנדסאים של העתודה האקדמאית למשך שנתיים באורט גבעת רם שבירושלים, עיר הולדתו, ובהמשך התגייס לחיל האוויר ושירת ארבע שנים, כולל שנת קבע, באגף ללוחמה אלקטרונית. עם שחרורו החל בלימודי תואר להנדסת אלקטרוניקה במכללה האקדמית להנדסה בירושלים, ומשסיים את הלימודים ב- 2007 בהצטיינות, החל לשלוח קורות חיים למקומות עבודה שונים, ביניהם חברת זיו-אב טכנולוגיות.

מה היתה ההתרשמות הראשונית שלך מהחברה?

"נחשפתי לחברה לראשונה כששלחתי אליה קורות חיים. אחר-כך גם נכנסתי לאתר האינטרנט שלה כדי להכיר אותה קצת יותר, ומאד התרשמתי. הבנתי שהעיסוק העיקרי של החברה הוא דווקא בתחום הההנדסה המכאנית ולא בתחום האלקטרוניקה בו אני מתמחה, אבל אהבתי את זה שמשלבים כאן בין שני התחומים".

ואז זימנו אותך לראיון.

"נכון. נפגשתי עם מנכ"ל החברה, יצחק טף, ולמחרת עם יו"ר החברה והמייסד שלה, דר' אמיר זיו-אב. עם טף זה היה ראיון אישי. הוא שאל על הרזומה שלי והסביר על פעילות החברה ועל הציפיות שיש ממי שיקבל את תפקיד מהנדס האלקטרוניקה בחברה שמרבית העובדים שלה הם מהנדסי מכונות. עם ראש המחלקה המקצועית זה כבר היהראיון מקצועי, והוא שאל שאלות בנושאי אלקטרוניקה. דיברנו על התוכנות בהן אני מתמקצע (orcad, quartus, mplab) ועל שפות התכנות שאני מכיר
(C, VHDL). דיברנו גם על פרויקט הגמר שבניתי עם סיום התואר - מכונת הצפנה. אני חושב שהתרשמו ממני לטובה, כי ממש כמה ימים אחר-כך התקשר אליי המנכ"ל טף והודיע לי שהתקבלתי. פורמלית התחלתי לעבוד רק לאחר חודש, ומאז אני נמצא כאן כבר קרוב לשנה, חמישה ימים בשבוע, תשע שעות ביום".

ומה אתה עושה בשעות העבודה?

"אני מתכנן מעגלים מודפסים ומתעסק בליווי ההרכבה והייצור שלהם. מדובר בכרטיס אלקטרוני מודפס שצריך לתכנן אותו כדי שיהווה בהמשך חלק ממכונה מסויימת, בהתאם לדרישות הלקוח. אני וראש צוות אלקטרוניקה בחברה, יוג'ין לרסקו, נפגשים עם הלקוח שמגדיר את דרישותיו, ואנו מצידנו מציעים לו פתרונות בהמשך. אנו מתחילים את העבודה ואת בניית הקונספט. ברגע שאנו משלימים את תהליך התכנון, הכרטיס נשלח על-ידינו לעריכת המעגל המודפס אצל קבלן חוץ שעושה את התכנון הפנימי שלו ומגדיר איך הכרטיס יראה בסופו של דבר כלפי חוץ: ניתוח המוליכים, מיקום הרכיבים וכדומה. אחרי שאנחנו מאשרים, קבלן החוץ מוציא קבצי ייצור שנשלחים לחברה שמייצרת מעגלים כאלה, והכרטיסים הריקים נשלחים להרכבת רכיבים. בסוף התהליך עושים בדיקה סופית של הכרטיס מול הלקוח והוא מקבל תיק מוצר שמכיל גם את האב טיפוס בו הוא יוכל להשתמש בעתיד. כמובן שיש גם את כל העבודה מסביב שכוללת התעסקות תעוד ורכש".

תן דוגמאות לפרויקטים שאתה עובד עליהם.

"היום אנחנו בשלבי סיום של יצירת כרטיס של מדפסת תלת-מימדית שבונה דגמים. במקביל, אנו עובדים על פרויקט של מערכת חדשנית וייחודית לבידוק ביטחוני למקומות הומי אדם כמו איצטדיונים וקניונים, עבור חברת Qylur האמריקאית".

אילו תכונות לדעתך דרושות למי שרוצה לעבוד בזיו-אב טכנולוגיות?

"אחריות, חשיבה עצמאית, מקוריות ועבודת צוות".

ויש לך את התכונות האלה?

"יש לי אותם במינונים כאלה ואחרים. חשוב לדעת ללמוד מהר. הידע הראשוני שאיתו הגעתי לכאן הוא כלום לעומת הידע שרכשתי במהלך השנה שאני עובד כאן. אני לומד כאן דברים חדשים בקצב מטורף. הלקוח משלם על כל שעת עבודה שלנו ואין זמן מיותר להתברבר. מתחילים פרויקט ומסיימים אותו בזמן הקצר ביותר".

מה היית ממליץ למי שרוצה להתקבל לזיו –אב טכנולוגיות?

"שתהיה אמיתי עם עצמך ותחשוף בראיון הקבלה את הידע ואת התכונות שלך, אחרת מהר מאד יגלו שחסר לך ידע ושאתה לא מתאים לתפקיד. אחרי שכבר מתקבלים לעבוד כאן, חשוב מאוד לא להיות מקובעים בידע שכבר צברנו כיוון שהכל מתקדם ומתפתח כל הזמן, והלמידה של דברים חדשים לעולם לא נפסקת".