קונספט אופטימאלי כמפתח להצלחה בפרויקטי פיתוח

ד"ר אמיר זיו-אב מפרט את העקרונות להצלחה בפרויקטים מורכבים

ישראל מכונה בפי רבים בעולם בשם "אומת הסטארט-אפ" ובצדק. ישראל היא אכן מקור מדהים לחדשנות, יצירתיות ופיתוח, אך על כל סטארט-אפ שמצליח לפרוץ בגדול לשוק העולמי, ישנם עשרות שנכשלים ולא מצליחים לשרוד.
מה עושה את ההבדל? 
האם ניתן לשים את האצבע על הגורמים העיקריים שמובילים להצלחה או לכישלון במימוש הרעיונות?
האם ניתן לכוון מראש ולהגיע למוצר אופטימאלי?
התשובה היא כן.
זה אפילו לא מסובך, וכמו בכל דבר בצבא, גם במקרה הזה מדובר בשלושה גורמים מרכזיים.
אבל לפני שנמשיך לרדת לפרטים, בואו ניקח צעד אחורה ונגדיר לעצמנו מהו "מוצר אופטימאלי"?
נדמה לי שמרבית האנשים יוכלו להסכים להגדרה הבאה:
מוצר אופטימאלי הוא מוצר שנותן את המענה המירבי לדרישות, בהתייחס למשקלן.
אז איך מממשים את זה בפועל? מהם העקרונות להצלחה שהופכים את הרעיונות של היזמים למוצרים אופטימאליים?
מוצר אופטימאלי מתחיל מקונספט אופטימאלי, וקונספט אופטימאלי מתאפיין ב- 3 גורמים:
1. פשטות
2. רובוסטיות.
3. סטנדרטיזציה / "קומונאריות"

דוגמה למוצר פשוט ורובוסטי:
 פשטות = מינימום משאבים להשגת המטרה (מינ' חלקים וסוגי חלקים, חלקים פשוטים, רכיבי מדף ועוד כמה עשרות דרישות מסוג זה).
רובוסטיות = אי רגישות לנקודת העבודה. אנו מתכננים היום מוצר שיפגוש את השוק בעוד X שנים והחוכמה היא לפתח מוצר שיהיה רלוונטי גם בעתיד, למרות שינויים אפשריים בדרישות והזדמנויות טכנולוגיות, שיתרחשו עד מועד היציאה לשוק.
סטנדרטיזציה / "קומונאליות" = פלטפורמה ו/או אבני בניין, משותפות למספר מוצרים, בשיקולי אופטימיזציה שבין הסטנדרטיזציה (המפשטת) לבין הסגמנטציה (הנדרשת ע"י השוק).

דוגמא לקונספט אופטימאלי: בואינג 737.
 
 
הפלטפורמה לא השתנתה ועדיין רלוונטית לאחר 50 שנה. הודות לאופטימאליות שלה נחסכו 2 פיתוחים של פלטפורמה חדשה שההשקעה בהם היא כ- 10 מיליארד ₪ כל אחד.
 
 ד"ר אמיר זיו-אב, בעל דוקטורט בנושא "גיבוש קונספטים הנדסיים אופטימאליים".