שווה דיון: מיקור חוץ לא רק עובדי קבלן

מתוך כתבה שהתפרסמה ב- SOFT NEWS

מיקור חוץ הפך בעשורים האחרונים לשיטת ניהול רווחת בה גופים ממשלתיים , ציבוריים ופרטיים מוציאים מהארגון תפעול פעילויות וביצוע פרויקטים שאינם בליבת פעילות הארגון ומעבירים אותם לקבלן שזהו תחום המומחיות שלו ויש לו יתרון יחסי עקב המיקוד שלו בתחום. התרגלנו לליסינג תפעולי לרכבים ומגוון שירותים משמירה וניקיון ועד לשרותי מחשוב, עריכת דין, ראית חשבון; מגיוס כ"א ותקשורת שיווקית ועד לפרויקטי הקמה וביצוע של מפעלים חדשים ובאופן די טבעי יוצאים למיקור חוץ של פעילויות אלו. בשוק המאוד דינמי ותחרותי, כאשר יש צורך להגיב במהירות בהתאם לגאות ולשפל בביקושים למוצר, מיקור החוץ מאפשר גם חסכון בעלויות וגם גמישות בגידול וקיטון מהירים של משאבי כוח האדם והתפוקות, בד בבד עם ההוצאות בהתאם לצורך. חשוב להפריד בין מיקור חוץ של פעילות לגוף שזו המומחיות שלו, היכן שהעובדים מקבלים מאותו מעסיק חיצוני את השכר התואם למגזר וכל התנאים הסוציאליים של מקום עבודה קבוע, לבין העסקת עובדי קבלן במתכונת עליה מוחה ההסתדרות, המשמשים כתחליף להעסקת עובדים קבועים.

תחום העשוי להפתיע רבים, בו הולך וגדל בארץ היקף מיקור החוץ בשנים האחרונות, הוא תחום פיתוח והנדסה של מוצרים חדשים, כאשר חברות טכנולוגיות מובילות שוק רואות בערוצי השיווק, הבנת צרכי השוק ביחד עם הרעיון והמחקר למוצר החדש את יכולת הליבה ואילו את הפיכת הרעיון למוצר שניתן לייצר ולמכור מוסרים למומחים בתחום. מטבע הדברים חברות המותג לא נוהגות לציין מי פיתח (האם פנימי או מיקור חוץ) ומי יצר את המוצר, כך שהמפתחים נשארים בצל.
בחברות הטכנולוגיות ובפרט בתחומי ההיי-טק והתעשיות הביטחוניות, נושא פיתוח מוצרים והנדסה נחשב בעבר לחלק מליבת הארגון המתבסס על עובדי החברה בלבד, תוך שמירת סודיות קנאית. אך המציאות בעשור האחרון גרמה לרבים לראות במיקור חוץ פתרון מועדף לפיתוח מוצרים למרות החששות הרבים.

אנו חווים בשנים האחרונות מחד תהליך של התמקצעות, כאשר לכל מקצוע הנדסי יש הרבה תתי התמחויות ולא מספיקה ההגדרה של "תכנת" או "מהנדס מכונות" ומאידך תנודתיות מאד חזקה בלתי ניתנת לחיזוי בשווקים המחייבת תגובה מהירה ביותר בפיתוח (או עצירת פיתוח) של מוצר חדש. כדי להמחיש זאת ניתן לחשוב על חברת סלולר שהתחילה פיתוח מכשיר חדש לפני האייפון וצריכה לעצור מיידית עם יציאתו לשוק ולהגיב מיידית עם מוצר מתחרה בזמן הקצר ביותר.

תהליך מאד מהיר של גיוס עובדי פיתוח למוצר חדש עלול להוביל לפשרות באיכות המקצועית או חריגות בשכר מצד אחד ואילו עצירה מחייבת פיטורי עובדים, תהליך שהוא טראומתי לארגון ובחלק מהחברות שהן בעלות ועדים חזקים מאד בעייתי עד בלתי אפשרי לביצוע; והחברה נשארת עם עובדים באבטלה סמויה שהם נטל כבד על העלויות המקשה על התחרות בעולם (לדוגמא תע"א עם האטה בתחום מטוסי מנהלים ותעופה אזרחית).

תחום הפיתוח הטכנולוגי הראשון בו ראינו מיקור החוץ היה כתיבת תוכנה, עוד מימי בועת הדוט.קום, עקב החוסר במתכנתים בזמנו והקלות היחסית בה ניתן בתקשורת האינטרנטית של היום לשבת בכל מקום ולכתוב קוד לפי מפרט. הקלות בישום מיקור חוץ גלובלי עודדה בשנים האחרונות חברות רבות המפתחות מוצרים מבוססי תוכנה (כמו אמדוקס, קומברס, צק-פוינט ואחרות ) להרחיק עם מיקור החוץ עד הודו, שם שכר המתכנתים שהם גם דוברי האנגלית כשפת אם זול בעד 60% ביחס לארץ ולארצות המערב, וזאת על מנת לחסוך בעלויות ולהישאר תחרותיים בשוק הגלובלי בו גם עלויות כתיבת התוכנה של המתחרים זולות.

כדי לענות על צורך של פיתוח מוצרים עתירי מכאניקה, פלסטיקה, אלקטרוניקה, אופטיקה וכדו' לשווקים כמו הצבאי, התעופתי, ציוד קפיטאלי, מוצרי צריכה, קלינטק ועוד, קמו חברות הנדסה (משרדי תכנון ופיתוח) המתבססות על מהנדסים מאד מנוסים, כאשר הגדולות מביניהן מעסיקות מומחים במגוון ההתמחויות הנדרש לפיתוח יעיל של מוצר טכנולוגי מתקדם ועובדות מול מספר שווקים, דבר המאפשר מחד התארגנות מהירה ביותר לפיתוח מוצר והוצאתו לשוק במינימום זמן והסבת המהנדסים בין השווקים השונים בהתאם לתנודתיות בכל תחום וזאת מבלי שיהיה צורך לפטר מהנדסים בזמן שפל בתחום מסוים.

אחוז המוצרים הטכנולוגיים המפותחים בארץ בהם יש שימוש במיקור חוץ (מלבד תוכנה) הולך וגדל. לפי הערכות בשנה האחרונה עבר נפח השוק את ה-100 מליון דולר (כאשר חברות כמו רפא"ל לדוגמה מוציאות עבודות הנדסה בהיקף מצטבר של עשרות שנות אדם לשנה, כדי לאפשר למהנדסי החברה להתמקד בפעילות ליבה ופרויקטים לאומיים כמו כיפת ברזל). היות והמכירות הנוצרות מהשקעה בפיתוח טכנולוגי גדולות לפחות פי 10 מההשקעה, הרי שמדובר ביצירת בסיס למכירות מוצרים ישראליים שעיקרן יצוא בסך מיליארד דולר, שחלקן לא היה מתקיים לו החברות היו נאלצות להשתמש במשאבים הפנימיים בלבד.

חברות ההנדסה לפיתוח מוצרים הופכות למעין מאגר המוחות והניסיון הנצבר בתחום ההנדסה (המקביל לאקדמיה במחקר), המקדם חברות ישראליות המעוניינות להפיק מוצר טכנולוגי חדשני בזמן שיא, לפתח את המוצר ולהביאו לכדי בשלות למכירות בלי הסיכונים שהוזכרו הכרוכים בגיוס עובדים. בפיתוח מוצרים מולטידסיפלינרים מורכבים בא לידי ביטוי באופן מיוחד היתרון המובהק של עבודת צוות יצירתית ומהירה כמו זו שהישראלים באופן טבעי חזקים בה. להצלחת פיתוח מאד מהיר במיקור חוץ חייבים לבחור חברה בעלת יכולות וניסיון רלוונטיים ולקיים פגישות תכופות לצורך שיתוף מידע ובקרה, דבר הדורש קרבה גיאוגרפית ותרבותית של הצוותים בחברת ההנדסה מול מזמין העבודה. עובדה זו כמו גם השאיפה שהנושאים הקשורים לסודיות מסחרית וביטחונית ימצאו בשליטה טובה יותר גורמים לכך שהעבודה תישאר בארץ. לחברות הזנק בתחילת דרכן גם כאשר יש להן רעיון טוב ואפילו מימון התחלתי, הקמת צוות ומטודות פיתוח הינם תהליך ארוך שיגזול משאבי מימון וניהול רבים, כאשר הוצאת הפיתוח לחברת הנדסה בעלת המומחיות המתאימה מהווה פתרון מתבקש.

קיים סוג אחר של מיקור חוץ שהוא השמה של מהנדסים מחברות כוח אדם או מחברות הנדסה באופן זמני לתקופות הפרויקט באתר הלקוח, לעבודה בניהול ופיקוח צוות הלקוח. שיטה זו מאפשרת לחברה להגדיל את צוות הפיתוח מבלי לפגוע ביחסים החשובים למשקיעים כמו מכירות לעובד וכן מונעת את הקושי בפיטורי עובדים בסיום הפרויקט. אך לצורת העסקה זו יש את כל המשמעויות החברתיות של העסקת מהנדסים קבועים ומהנדסים "אורחים" בתנאים שונים באותה עבודה.

סוגי ההתקשרות לפיתוח מוצר בחברת הנדסה מבוססים בדרך כלל על אחת משתי השיטות הבאות:
א. עבודה לפי ספירת שעות, כאשר אנשי חברת ההנדסה מהווים מעין שלוחה רחוקה של מחלקת הפיתוח של הלקוח ובסוף כל חודש מגישים דו"ח מפורט של השעות שהושקעו וההתקדמות שהושגה. השיטה נפוצה כאשר עדין אין מפרט וההגדרות השיווקיות והמחקריות עדין בהתהוות ואין לחברת ההנדסה מספיק מידע לתת מחיר סופי מראש.
ב. עבודה במחיר קבוע מראש לתכולה שסוכמה עם תשלומים לפי אבני דרך. בשיטה זו החברה המעוניינת בעבודת הפיתוח מכינה מסמך מפרט המתאר את המוצר הנדרש ומסמך המפרט את תכולות העבודה כולל לוחות הזמנים ואבני הדרך, מקבלת הצעות ממספר חברות ובוחרת את החברה שתבצע את העבודה. תכולת עבודה אופיינית כוללת גיבוש קונספטים אפשריים, בחירת קונספט ותכנון כללי, תכנון מפורט, תיק יצור לאב טיפוס, יצור אב-טיפוס, בדיקות ותיעוד ליצור סידרתי. יתרונה של השיטה הוא בכך שקיימת בקרה תקציבית טובה יותר ועלות הפרויקט ברורה מראש. החיסרון הוא בצורך בהכנת מסמכי התקשרות מפורטים ובפחות גמישות לשינויים.

לסיכום

קימת מגמה מעניינת בשנים האחרונות שבה אחוז הולך וגדל של הפיתוחים של מוצרים טכנולוגים מתקדמים המבוצע בישראל נעשה (כולו או חלקו) בעזרת מהנדסים מומחים מחברות הנדסה שאינם עובדי החברה שהמוצר נמכר תחת המותג שלה וזאת במיקור חוץ. גם מנהלים שבעבר התנגדו לענין מטעמי חשש לסודיות מסחרית ואובדן שליטה ובקרה, נוכחו שבניהול נכון התוצר המתקבל פר ההשקעה הינו טוב יותר והשליטה על לוחות הזמנים והתקציב משתפרת.

יצירת גופים שהמומחיות והמיקוד שלהם היא פיתוח ותכנון מוצרים חדשים חיונית לשמירת היתרון היחסי של חברות הטכנולוגיה הישראליות ומאפשרת להן לצאת עם מוצר מתוחכם ויצירתי לפני התחרות, מבלי להסתרבל בשימור פנימי של היכולות בתקופות שבין הפרויקטים. גופי ההנדסה האלה מאפשרים גם לחברות מאזורים יותר מרוחקים או תעשיות שהן פחות אטרקטיביות למהנדסים מצטיינים לפתח מוצרים חדשים בעזרת המהנדסים הטובים והמנוסים ביותר.

----------------------------------------------------------

יצחק טף : בוגר אוניברסיטת בן-גוריון בהנדסת מכונות ובוגר הטכניון בלימודי מנהל עסקים למהנדסים. הצטרף כמנכ"ל ל"זיו אב טכנולוגיות" בשנת 2001 לאחר שרכש 18 שנות ניסיון בתכנון, ניהול הפיתוח וניהול השיווק בחברות "אורבוטק" ו"קראו". מלבד פעילותו כמנכ"ל החברה, החל משנת 2003 עוסק בייעוץ ללקוחות בנושאי ניהול הנדסי ופיתוח עיסקי.